צור קשר
צור קשר
נווה חנה הוא בית ילדים קסום בקריית גת, בו מתגוררים ילדים ובני נוער שאינם יכולים להתגורר בביתם כתוצאה מבעיות משפחתיות שונות. במקרים רבים, הם היו נתונים לאלימות פיזית ונפשית, להזנחה ולהתעללות מינית. עקב המצב בבית, הוציא משרד הרווחה את הילדים מביתם והם נקלטו בבית הילדים.
כיום חיים בנווה חנה כ-80 ילדים ובני נוער, בגילאי 4 עד 18, מכל שכבות האוכלוסייה, ובנוסף נמצאים בפנימיות היום כ-45 ילדים ובני נוער.
משפחתונים
ילדים
בנווה חנה הילדים גרים במשפחתונים. המשפחתונים הם מסגרת המדמה מבנה של משפחה. בכל משפחתון מתגוררים בין 12 עד 14 ילדים בגילאים 6 עד 18, ועליהם מופקד צוות חינוכי שכולל אם בית, מדריך, מתנדב בשנת שירות ומתנדב מגרמניה. הצוות אמנם אינו מתגורר במשפחתון, אך נמצא בו לאורך כל היום, החל מהשכמת הילדים בבוקר, ועד להקראת סיפור לפני השינה. במשפחתון מקבל כל ילד אהבה, דאגה, אוזן קשבת ועזרה בכל בעיותיו.
כל משפחתון מתגורר בבית משלו (בנים ובנות משוכנים בקומות נפרדות), ובו חדר מגורים מרווח וכן מטבח, פינת אוכל, סלון וחדר כביסה. בכל חדר גרים שניים עד שלושה ילדים, וצמודים לו שירותים ומקלחת.
במסגרת הייחודית של המשפחתון מקבלים הילדים תחושה של בית אמיתי – ריח של כביסה, ארוחות ביתיות, צפייה משותפת בטלוויזיה וכו'. המשפחתון מתפקד כמו משפחה רגילה ומנהל שגרת יום נורמטיבית.
נווה חנה נוסד בשנת 1974. בעת הקמתו הכיל רק שני בתים קטנים שנבנו בקצה עיירת הפיתוח דאז, קריית גת, בצפון הנגב. בצעדים איטיים ובהתמדה התפתח בית הילדים, ומדי פעם נוספו לו משפחתונים ומבנים חדשים. בתחילת שנות ה-90 התווספה לבית הילדים גם פנימיית יום, ובה היום כ-45 ילדים בשלוש קבוצות, שהחלו משתתפים בפעילויות אחר הצהריים ובמִגוון הטיפולים התרפויטיים, הניתנים במקום.
כיום כולל בית הילדים בתי מגורים ומשרדים, בית תרבות גדול, שבו בית כנסת וספרייה, פינת חי, מאפייה, מגרש ספורט ומשחקים וכן חדרים נוספים ומתקנים, המשמשים לעיסוק בתחביבים ולפעילויות פנאי.
מיזמים ייחודיים ופרסים
אחד המיזמים החשובים, שנווה חנה הגשים, היה הקמת מאפייה – מפעל לעזרה עצמית. המאפייה אמורה לסייע בעתיד במימונו של בית הילדים, אך היא משמשת בעיקר למטרות חינוכיות ותרפויטיות עבור הילדים, כגון הקניית ערכי עבודה וריפוי בעיסוק. המאפייה גם מאפשרת לילדים, העובדים בה, להרוויח דמי כיס, ואף מאפשרת לבוגרי בית הילדים, המתקשים במציאת עבודה, להשתלב במסגרתה.
חזון נוסף, שנווה חנה הצליח לממש, הוא שיתוף פעולה פורה עם בני נוער בדואים-מוסלמים מהעיר רהט. הרעיון העומד מאחורי הפעילות המשותפת לשתי האוכלוסיות הוא הבנה, סובלנות ופיוס בין עמים.
בשנת תשנ"א-1991 העניק ראש הממשלה לנווה חנה את פרס "מגן הילד", כהוקרה על תרומה מיוחדת לקידום רווחת הילד בישראל, להגנתו ולשמירה על כבודו וזכויותיו. פרס זה הוא היוקרתי ביותר הניתן לבתי ילדים.
הני אולמן, אשת חינוך ילידת גרמניה, הקימה את בית הילדים בשנת 1974, וקראה לו נווה חנה על שמה של חברתה חנה קאפהאן (Hanna Kaphan), אשת חינוך ברלינאית. השתיים הכירו בעת שעבדו בבית היתומים היהודי בברלין "אהבה". בצוואתה ביקשה קאפהאן מחברתה להשתמש בתשלומי השילומים אשר קיבלה מגרמניה כדי לייסד בית ילדים בישראל.
הָני אוּלמָן, לבית ריש, נולדה בפוזנן (כיום בפולין) ב-10.8.1908 וסיימה את לימודיה כגננת בברלין. בסוף שנות ה-20 עבדה כמתמחה במוסד "אהבה" – בית יתומים לילדים ולבני נוער יהודיים בברלין. היא עלתה לארץ ממניעים ציוניים בשנת 1929. כאשר החל השלטון הנאצי לרדוף את יהודי אירופה, פעלה הני אולמן להעברתם של ילדי "אהבה" לארץ ישראל. בשנת 1935 נחנכו הבתים הראשונים בקריית ביאליק, וברבות השנים הפך "אהבה" לאחד המוסדות החשובים ביותר בתולדות עליית הנוער.
בשנת 1953 המשיכה הָני אולמן את התמחותה המקצועית – הפעם בתחום פדגוגיה רפואית – ולשם כך נסעה לסמינר הפדגוגי-רפואי בציריך, שוויץ.
מ-1956 ועד 1970 ניהלה את מוסד "אהבה", ובנוסף לכך ייסדה את בית הספר הישראלי הראשון למטפלות.
מפעל חייה
במהלך שנות עבודתה הרבות עם ילדים הגיעה אולמן למסקנה, שחינוך מוסדי, המושתת על מבנה של קבוצות גדולות, אינו תואם את צורכי הילדים, לא מבחינה נפשית ולא מבחינה פיזית. חזונה להעניק לילדים מקום חם ותומך התממש בהקמת נווה חנה, בעזרת עזבונה של חנה קאפהאן. היה זה בית הילדים הראשון בישראל, שהתבסס על המסגרת הייחודית של המשפחתונים.
בית הילדים נוסד בשנת 1974, בסיוע וניהולם של בני הזוג חנן ובתיה גוגנהיים (חנן גוגנהיים הגיע לארץ משוויץ, שם פעל כעובד סוציאלי, והוא שימש כמנהלו הראשון של המוסד).
הָני אולמן יצאה לגמלאות עוד לפני ייסודו של נווה חנה. היא הייתה מעורבת בכל הנעשה בבית הילדים והטביעה את חותמה על מטרותיו ועל דרך פעולתו עד יומה האחרון. היא הלכה לעולמה ב28 לספטמבר 2002.
על מפעלה זה זכתה הָני אולמן בפרס ישראל למפעל חיים וב"אות ההצטיינות הגרמני".
נווה חנה ממשיך ללכת בדרכה ולקיים הלכה למעשה את מורשתה החינוכית והסוציאל-פדגוגית, שמדגישה את עקרון הפיוס בין העמים.
הוועדה המייעצת והנהלה
בית הילדים נווה חנה לילדים ונוער הוא עמותה מוכרת על-ידי רשויות המדינה, שבראשה מנהל ולידו פועלת ועדה מייעצת, שתפקידה לייעץ בסוגיות הנוגעות לתכנים, ארגון ומימון. כמו כן נודעת חשיבות רבה לעזרה שמושיטות לפנימייה אגודות הידידים בחוץ לארץ, בין היתר באמצעות המתנדבים.
משנת 1981 משמש דוד (דודו) וגר כמנהל בית הילדים. במהלך עשייה של למעלה מעשרים שנה במקום הוא הִתווה מטרות חדשות, הצליח להוציא רעיונות חדשניים רבים אל הפועל ואף הנהיג סוגי טיפול מגוונים.
לצדו של דודו וגר עובדות רכזת פנימיית יום ורכזת חינוך.
צוות העובדים
כיום מועסקים בנווה חנה 56 עובדים – מרביתם במשרה מלאה והאחרים במשרה חלקית.
צוות המטפלים בנווה חנה כולל פסיכולוגית, שלוש עובדות סוציאליות וכן מרפאים מתחומים שונים, המתמחים בריפוי במשחק, באומנות ובאמצעות בעלי חיים. הצוות המטפל כולל גם 15 אימהות ואבות בית מקצועיים ומנוסים, המלווים את המשפחתונים.
בנווה חנה מועסקים כמה עובדי מִנהלה, אחראית משק וכן צוות עובדים וחצרנים, האחראים על המטבח, המערכות הביתיות והגינון. במסגרת אחריותם הם דואגים לפעילות היומיומית התקינה וכן לפעילויות ולאירועים חריגים. בנוסף להם, יש מספר אנשי ביטחון, הממונים על השמירה והביטחון במוסד.
מתנדבים
מאז שנוסד בית הילדים, שמור בקרב צוותו מקום חשוב גם למתנדבים. עוד בתקופת עבודתה במוסד "אהבה" התגייסה הָני אוּלמָן למען הפיוס בין העמים, והביאה למקום מתנדבים מגרמניה. מתנדבים אלו, מגרמניה ומארצות אחרות, המשיכו להגיע גם לנווה חנה. המתנדבים מחו"ל עובדים לצד מתנדבים ישראלים, שמגיעים לנווה חנה במסגרת שירות לאומי או התנדבות לשנת שירות אחת (ש"ש). המתנדבים עוזרים בכל התחומים האפשריים, ופעילותם חשובה וחיונית עד כדי כך, שכיום לא ניתן לדמיין את נווה חנה ללא המתנדבים.
סדר היום
הצוות מגיע בבוקר ומעיר את הילדים. הילדים אוכלים את ארוחת הבוקר בצוותא במסגרת המשפחתונים ולאחר מכן יוצאים לבית הספר, מצוידים בארוחת עשר שהכין להם צוות המשפחתון. הם מתפזרים בהסעות מאורגנות ל-12 בתי ספר שונים בקריית גת, ובתום הלימודים הם שבים לנווה חנה ואוכלים את ארוחת הצהריים - יחד עם אם הבית, הש"ש והמתנדב. הארוחה מגיעה מהמטבח המרכזי של נווה חנה.
ילדים רבים זקוקים לעזרה בלימודים, ובית הילדים מעמיד לרשותם את העזרים המתקדמים ביותר לצורך קידומם. בשעה זו מגיע גם מדריך למשפחתון וכולם עושים את שיעורי הבית בליווי אנשי הצוות.
אחר הצהריים מתקיימת פעילות פנאי בתחומים שונים. במקביל מתקיימים ה"מפגשים" השונים – כפי שנהוג לקרוא לטיפולי התרפיה. הילדים גם משחקים יחד במתקנים שהוצבו לרשותם בנווה חנה – מגרש כדורגל, חצר מטופחת, וגן שעשועים.
בסופו של יום מתקבץ כל משפחתון לארוחת ערב. הילדים מכינים את האוכל במשותף, בעזרת אם הבית, אוכלים יחדיו ומסכמים את מהלך יומם – הן של הפרט והן של הקבוצה. בכל יום יש ילד תורן, שאחראי על הכנת הארוחה. כך כל ילד תורם לקבוצה ולומד שיעור חשוב על אחריות.
לאחר מכן ועד שעת השינה יש להם פנאי לצפות בטלוויזיה או לשחק. אם הבית עוזבת את הבית בתום הארוחה, ואילו אב הבית נשאר במקום עד השעה 22:00. לאחר שעה זו אחראי על המקום צוות לילה, המצוי ברחבי בית הילדים - וניתן להשיגו באמצעות מערכת תקשורת פנימית.
פעילות הפנאי
בית הילדים מקפיד מאוד לשמור על סדר יום מאורגן, ובכלל זה על קיום הטיפולים הרפואיים, אך יחד עם זאת, הוא מעודד את הילדים לעסוק בתחביבים המעניינים אותם. חלקם מעדיף לשחק במחשב, העומד לרשותו של כל משפחתון, אחרים עוסקים בקרמיקה, במוזיקה, בספורט, בציור או בצילום. בית הילדים גם מעודד את הילדים לשמור על קשר עם יתר חבריהם לכיתה, שאינם חיים בנווה חנה.
פינת החי של בית הילדים מהווה נקודת משיכה לילדים רבים בעיר, והכניסה אליה מותרת לכולם. לכן ניתן לפגוש במגרש המשחקים ובמתקני הספורט של נווה חנה, הסמוכים לפינת החי, ילדים משכונות אחרות בעיר. כך מבלים הילדים את שעות אחר הצהריים עם ילדים נוספים ויוצרים חברויות מחוץ לבית הילדים. בית הילדים מעודד גם חשיפה לתחומי תרבות ולימוד נוספים. הילדים מבקרים במוזיאונים, ובני הנוער חולקים ביניהם מנויים לתיאטרון.
סופי שבוע וחופשות
אחת לשלושה שבועות מבקרים הילדים את הוריהם. זמני ביקור מתוכננים גם בעת חופשות הלימודים. אולם, יש ילדים שעקב המצב המשפחתי במשפחה אינם יכולים לנסוע הביתה, ועבור אלה קיימים הסדרים מיוחדים.
בערב שבת מתקיימת תפילה משותפת, ולאחריה ארוחה חגיגית. בזמנם הפנוי בסופי השבוע משחקים הילדים ונהנים, יוצאים לבריכה ומטיילים. טיולים ברגל בסביבה הקרובה והרחוקה יותר מתקיימים בתכיפות רבה ככל שניתן. לעתים נוסעים הילדים לטיולים בצפון הארץ ולנים בבית הקיט של נווה חנה בראש פינה, שהוקם בסיוע תורם נדיב.
בחופש הגדול מארגן נווה חנה את הקייטנה המסורתית שלו, הכוללת אטרקציות רבות. בכל שנה מאורגנת הקייטנה סביב נושא נבחר מסוים.
חגים
בנווה חנה מוקדשת תשומת לב מרובה לכל החגים היהודיים כדי שהילדים ילמדו להכיר את מורשתם היהודית. פעילויות הכרוכות בחגים מחזקות את אווירת השותפות ומעודדות את רוח הצוות של הילדים ואת הפעילות היצירתית שלהם. במרבית החגים, תורמים הילדים ובני הנוער מכישרונותיהם ומעלים הצגות תיאטרון ועורכים מופעי ריקוד ומוסיקה.
לצד המשפחתונים פועלת בנווה חנה מתחילת שנות ה-90 גם פנימיית יום, הכוללת שתי קבוצות ובנוסף את קבוצת נתיב לשלום היהודית בדואית. לפנימייה מגיעים ילדים ממשפחות קשות-יום, בגילאי 12-7, אשר סובלים מבעיות מיוחדות. מדובר בילדים שהוזנחו על ידי הוריהם ו/או הוגדרו על ידי רשויות הרווחה כילדים טיפוליים ושיקומיים, ולעתים הם תוקפניים, וסובלים מרגשי נחיתות קשים, מבעיות התפתחותיות והתנהגותיות ומקשיי לימוד.
סדר היום
הילדים, המחולקים לשתי קבוצות, מגיעים לנווה חנה בתום הלימודים בבית הספר. בבואם הם מקבלים ארוחת צהריים חמה, ועד השעה 16:00 הם מכינים את שיעורי הבית בליווי המדריכים. לאחר מכן הם משתתפים בפעילות הפנאי ובטיפולי הריפוי השונים, המוצעים בנווה חנה. בערב, לפני שובם למשפחותיהם, הם מקבלים ארוחת ערב.
תרפיה וסביבה
עבור כל ילד בפנימיית היום מורכבת תוכנית טיפולית אינדיווידואלית, על בסיס הערכת המצב הרגשי והסוציאלי שלו ובהתאם למצבו הלימודי וההתפתחותי. תוכנית זו כוללת קידום ההישגים הלימודיים, השתתפות בפעילויות הפנאי וכן קבלת טיפולי ריפוי מתאימים.
ילדי פנימיית היום לנים במסגרת משפחותיהם, ושם הם נשארים גם במהלך סופי השבוע. העובדות הסוציאליות של נווה חנה מבקרות אצל משפחות אלו באופן סדיר.
שיתוף הפעולה של ההורים הוא קריטי, כיוון שרק אם יפעלו במשותף עם ילדיהם, יוכלו להתגבר על המשבר בו הם נתונים. כדי לתמוך בהורים, מתקיימים מפגשים קבועים, שם הם יכולים לדבר על קשייהם ולבטא את מצוקותיהם.
הניסיון רב-השנים מוכיח, שמרבית הילדים מתקדמים יפה זמן קצר לאחר הגיעם לפנימיית היום. הוריהם מתייחסים לטיפול באופן חיובי ורואים בו סיכוי לפתור את הבעיות במסגרת המשפחתית.
פינת החי בנווה חנה היא מקור גאווה לבית הילדים, וילדים מכל האזור מגיעים אליה. בפינת החי יש שפע של בעלי חיים, ביניהם: חמוס, אוגרים, גרבילים, עזים, ארנבות, שרקנים, אתונות, כלבה, מארות (חיה דמוית ארנבת ארוכת רגליים), דגו (סוג של מכרסם), נחשים, איגואנה, מקלונים (סוג של חרק), שממית מנומרת, צב סודני, בריכת דגים, אמו (יען אוסטרלית), תוכים, שלווים, אווזים, תרנגולות, יונת טווס וטווסים.
הילדים משתמשים בכל מרחבי פינת החי, מאכילים את החיות, מלטפים אותן, מסתובבים ביניהן או נשארים בחדר הטיפולים. במסגרת הטיפול, המטפלים צופים בילדים עם בעלי החיים ומפרשים את דפוסי ההתנהגות שלהם. הילדים יכולים להיכנס לפינת החי פעמיים בשבוע, שלא במסגרת טיפולים, וכל איש צוות רשאי לבלות את השעות האישיות עם הילדים בפינת החי.
לאחר מותה של הני אולמן חשבו בנווה חנה על דרך נאותה להמשיך ולקדם את ההבנה בין העמים שאותה טיפחה בחייה. כך נולדה פנימיית היום המעורבת לנוער יהודי וערבי, שבנוסף למטלותיה החינוכיות, שמה לה למטרה לסייע לאנשים השרויים במצוקה כלכלית, חברתית ורגשית. בית נווה חנה חנך באוקטובר 2004, בלא מעט גאווה, את פנימיית היום נתיב לשלום, בטקס מרגש לרגל 30 שנה לנווה חנה, בהשתתפות אורחים מישראל ומחו"ל.
המיזם, שהוא תוצאה של שתי התנסויות חיוביות – פנימיית היום ושיתוף הפעולה עם הבדואים – מתבסס על גישה הומניטרית, ומטרתו טיפוח אוכלוסייה מקופחת חברתית וכלכלית, תוך מתן סיכוי שווה לכל המעורבים, וקידום נושא הפיוס בין העמים.
שיתוף המשפחות
תנאי חיוני להצלחת המיזם הוא שיתוף הפעולה עם ההורים. הם אלו שרושמים את ילדיהם לפנימייה, וזאת כמעשה אקטיבי לקראת שינוי. לפיכך עליהם להשתתף באופן פעיל בתוכנית יחידנית, שעוּבּדה במיוחד עבורם. קיימת הצעה לפעילויות הורים בלבד, שמטרתן לקרב את ההורים היהודיים והמוסלמים-בדואים אלה לאלה.
התקיימו כבר פעילויות משותפות להורים ולילדים, ולא זו בלבד שהן הסבו תענוג רב לכל הצדדים, אלא הן אף תרמו רבות להרגשת השייכות שלהם.
סדר יום
הילדים מגיעים לנווה חנה ב-13:30, בתום יום הלימודים. בשעה 14:00 הם סועדים בצוותא ארוחת צהריים, ובשעה 15:00 מתחילה הפעילות הקבוצתית. לאחר מכן מוקדשת שעה להכנת שיעורי בית, בליווי מדריכים. השעות 16:00 עד 18:00 מוקדשות לטיפולים ספציפיים או לפעילויות בחוגים שונים. לאחר ארוחת הערב המשותפת הילדים שבים הביתה לרהט (האיסוף מבית הספר והביתה – בהסעות מאורגנות).
יעדים
המתכונת שלפיה פועלת פנימיית היום מעניקה חלופה טיפולית נוספת ועזרה בלימודים לילדים ממשפחות המתמודדות עם בעיות כלכליות ורגשיות. בין האוכלוסייה היהודית והמוסלמית-בדואית נרקמים יחסים המושתתים על ידידות, כבוד הדדי והכרת ערכו של הזולת. בדרך זו ניתן לקרב בין הקבוצות בצורה מושכלת ואנושית, לבטל דעות קדומות ולבנות השקפת עולם פתוחה ומשוחררת, המבוססת על ערכים של פיוס בין העמים, סובלנות ופלורליזם, בקרב הילדים והמבוגרים כאחד.
בבית הילדים נוה חנה הוקמה בשנת 2006 קבוצת תיאטרון מעורבת של ילדים בדואים ויהודים. הקבוצה העלתה מחזה בשם "אינשאללה", שנכתב על ידי הבימאית ענת בן ארי על פי חומרים של ילדי הקבוצה. המחזה, המתאר יום בחיי הילדים, עוסק בקונפליקטים של ערבים ויהודים בישראל דרך עיניהם של הילדים.
משלחת לגרמניה
קבוצת התיאטרון הוזמנה להופיע ברחבי הארץ ובחו"ל. בשנת 2007 הוזמנה הקבוצה להופיע בגרמניה ולאור ההצלחה הגדולה של המחזה, הוזמנה להופעה נוספת במאי 2010.
במהלך נסיעת המשלחת האחרונה, במאי 2010, בילתה הקבוצה במשך שבועיים בגרמניה בערים שונות – ביניהן המבורג, מינכן ואולם. ההצגה זכתה לתגובות חמות מצופיה, שרובם הזילו דמעה במהלכה.
הילדים משתתפי המחזה שנסעו לגרמניה זכו לחוויה בלתי רגילה, שלא היו חווים בהזדמנות אחרת. הטיסה (טיסה ראשונה עבור כל הילדים), השהות המשותפת עם בני המגזר הבדואי ותחושת ההצלחה בה זכו, כל אלה העניקו להם תחושת מסוגלות וחשיבות עצמית, הבנה שההשקעה משתלמת והכי חשוב, חוויה של פעם בחיים.
יעדים
ההצגה הועלתה מתוך רצון לקרב בין ילדי המגזר הבדואי והיהודי דרך עבודה משותפת, ושהייה ממושכת בצוותא.
כמו כן נועדה ההצגה לפתח את כישרון הילדים בתחום התיאטרון ולתת להם תחושת מסוגלות, אחריות וביטחון עצמי.
יעד נוסף הוא העלאת המודעות בקרב הצופים בהצגה בארץ ובחו"ל לנושא הקונפליקט הישראלי-ערבי.
כל בית ילדים בעולם עומד בפני השאלה, מה יעלה בגורלם של בני הנוער, לאחר שיעזבו את המוסד כבוגרים צעירים, שכן לרוב טרם רכשו מקצוע שיוכלו לעסוק בו. בישראל יש התמודדות נוספת: הצעירים חייבים לשרת בצה"ל.
לעתים, אין לבני הנוער כל קשר עם הוריהם, משפחותיהם או מכריהם, או שהקשר עימם רופף ביותר. בחלק מהמקרים, לא קיים "בית הורים" במובן הגשמי של המילה. הילדים העבירו את מיטב שנותיהם בין כותלי נווה חנה, שהפך לביתם, ושם מצויים אנשי אמונם. לכן עזיבת בית הילדים, כצעד לקראת חיים עצמאיים, מלֻווה בפחדים גדולים ובבעיות לא פשוטות עבור חניכינו, במיוחד בהקשר לחובת השירות הצבאי.
בית חם
בנווה חנה עוזרים לצעירים להתגבר על עברם הבעייתי, אך גם מנחילים להם ערכים ומוּדעות חברתית לעתיד.כשהבוגרים מתגייסים לצבא או לשרות לאומי, מצופה מהם ליישם את אשר למדו, ובנוסף להשתתף בהשתלמויות ואולי אף לרכוש מקצוע במסגרת צה"ל. אך לא פעם חווים הבוגרים הצעירים כישלון בצבא, משום שחסרה להם מסגרת תומכת.
בשנת 2000 הוקם בנווה חנה בית, המיועד לבוגרים צעירים, שעזבו את בית הילדים עם גיוסם לשרות הצבאי או לשרות הלאומי בגיל 18. בית זה, העומד לרשותם, מהווה מיזם ייחודי בישראל. הוא הוקם כדי להוות בסיס ומשענת לצעירים שסיימו את שהותם בנווה חנה, אך עדיין לא מסוגלים להתמודד לבדם עם דרישות הצבא והעולם שבחוץ.
ליווי לעצמאות
בבית שכור במושב ערוגות הסמוך מתגוררים בני זוג (עובדים סוציאליים), שתפקידם לדאוג לחיילים ולחיילות ולבנות בשרות הלאומי, שגדלו בנווה חנה. החיילים משרתים ביחידות שונות, ולכן, חלקם חוזרים לבית מדי ערב וחלקם מגיעים רק בסופי שבוע. הם אמנם זוכים לתמיכה מעשית, אך מנהלים את משק הבית בצורה עצמאית. הרעיון הוא להצעידם לקראת עצמאות, אך בליווי מסייע ובצורה הדרגתית.
אחת החיילות אמרה לא מכבר: "זו הפעם הראשונה בחיי, שאני מרגישה וגם יודעת מה אני רוצה. אני מביטה קדימה ויודעת, שדרכים רבות פתוחות בפני. בפעם הראשונה בחיי, אני מרגישה תקווה".
בני נוער, העושים את צעדיהם הראשונים לקראת התמחות מקצועית בחייהם הבוגרים, זקוקים תמיד לתמיכה. אולם לבני הנוער אשר גדלים בנווה חנה ועוזבים אותו בבוא העת, חסרה במקרים רבים התמיכה המשפחתית. יש ביניהם בעלי כישרונות רבים, שיהיה זה עוול לא לפתחם רק מסיבות כלכליות.
מסיבה זו הוקמה בנווה חנה קרן, אומנם צנועה באופן יחסי, למימון התמחויות מקצועיות. קרן זו נוסדה בידי חוג הידידים של נווה חנה, כהוקרה להָני אוּלמָן ולרגל יום הולדתה ה-90.
לנווה חנה סיפורי הצלחה רבים, וסיפורו של ברוך הוא אחד המשמחים שבהם:
לאחר התאקלמותו בנווה חנה, התברר לכול שברוך הוא צייר מוכשר מאוד. צוות נווה חנה השתדל לטפחו כמיטב יכולתו. שכר הלימוד באוניברסיטאות בארצות הברית, שאליהן נשא את עיניו לאחר שסיים את שרותו הצבאי, היה גבוה במיוחד, וברוך לא יכול היה לממנו.
בנווה חנה האמינו בו ובכישרונו ושכנעו את אחת הנדבניות לתמוך בברוך. לאחר שסיים את אחת האקדמיות היוקרתיות לאמנויות בארצות הברית, חתם ברוך על חוזה עבודה עם חברה גדולה, והוציא מתחת ידו את הסרט המצויר הראשון שלו. ברוך ממשיך להתגורר בארצות הברית, ואולם, הוא לא שכח את נווה חנה ופועל שם רבות במסגרת אגודת הידידים בארה"ב למען רווחת ילדי הפנימייה.
אתר מאפיית ילדודס www.yeladudes.org.il
בעת אחד מביקוריהם של הָני אוּלמָן ודודו וגר (מנהל בית הילדים) בארצות הברית, הם סיירו במפעל לשוקולד, שייסד מנהל בית יתומים עבור חניכיו, כדי לספק להם מקום עבודה ולהכינם לעצמאות. המפעל המקומי הפך לימים לאחד המפעלים הגדולים בעולם לייצור שוקולד.
בעקבות ביקור זה הגו הָני ודודו רעיון – להקים מפעל גם עבור "ילדיהם". כדי להגשים את הרעיון הם חיפשו מוצר, שיתאים לצורכי נווה חנה וגם יסמל את הקשר עם ישראל. חיפשו ומצאו – לחם, הרי הוא ה"מן" המקראי, שירד מן השמיים. בדומה לכך, ללחם תפקיד חשוב באיסלם ובנצרות. בעזרת תרומות, לא מעט אלתורים ואופה רב-אומן משווייץ, הוקמה בשנת 2001 מאפייה קטנה אך ייחודית, שבה מיוצרים לחמים איכותיים ביותר.
במשך הזמן זכתה מאפיית נווה חנה בכמה מכרזים, ובין היתר היא מספקת לחמים למחלקת העסקים של חברת התעופה הלאומית "אל על". מאפיית ילדודס גם קיבלה מספר פרסים.
הקניית ערכי עבודה
הוריהם של רבים מילדי נווה חנה אינם עובדים לפרנסתם ונתונים במצב כלכלי קשה. הילדים כמעט אינם זוכים לקבל מהוריהם ערכים, הקשורים בעבודה לצורכי פרנסה. משום כך, יש חשיבות רבה להכשרת בני הנוער לעבודה ולהתמחות בעיסוק מקצועי, הן מבחינה ערכית והן מבחינה מעשית.
הילדים בוחרים אם לעבוד במאפייה בשעות אחר הצהריים, והעובדים מרוויחים בדרך זו דמי כיס. בנוסף להרגלי עבודה, כמו דייקנות וניקיון, שהם רוכשים במאפייה, לומדים הילדים לשאת באחריות ומקבלים הזדמנות להתנסות בעולם העבודה של המבוגרים. העבודה במאפיית נווה חנה משמשת גם כריפוי בעיסוק עבור הילדים המעוניינים לעבוד בה.
המאפייה מציעה מקום עבודה גם לבני נוער של בית הילדים, שאינם יכולים להישאר במסגרת בית-ספרית ונפלטים ממוסדות החינוך. הם עדיין אינם מסוגלים למצוא לעצמם מסגרות תעסוקה רגילות, והודות למאפייה ניתן להמשיך ולהציע לצעירים אלה מקום מגורים. כאן הם יכולים לא רק לצבור ניסיון בעולם העבודה של המבוגרים, אלא גם לעשות משהו בעל ערך, דבר שמעלה את ההערכה העצמית שלהם במידה שלא תשוער.
בנוסף לכל אלה, יש מספר חניכים מבוגרים, שעזבו את נווה חנה לפני שנים רבות, אולם לא מצאו לעצמם עבודה, בעיקר על רקע המצב הכלכלי. בנווה חנה מנסים לעזור גם להם במסגרת המאפייה.
אגודת הידידים של נווה חנה בארה"ב נוסדה לפני 30 שנה ויותר בידי הרבי בנימין קרייטמן ז"ל וסילביה לובלינר.
חברי הועדה המייעצת:
סניפים מקומיים:
בראש אגודת ידידי נווה חנה בארה"ב עומד ועד מנהל שמכהנים בו נציגים מכל רחבי ארה"ב. אנו מתעדכנים בנעשה בנווה חנה באופן קבוע באמצעות עלון הנשלח אלינו. אנו תומכים בפעילויות חברתיות, פסיכולוגיות ודתיות הקשורות לחינוכם של הילדים בנווה חנה ולחיי היום יום שלהם. אנו מקיימים 4 מגביות בשנה במהלכן אנו מגייסים כספים לתמיכה בחינוך יהודי מסורתי, חגיגות ערב שבת, הכנות לקראת בר/ בת מצווה וחגיגות מצווה. בנוסף אנו תומכים במספר פרויקטים כגון פרויקט קריאה, תרפיה באמצעות בע"ח, טיפולים פסיכולוגיים פרטניים, מלגות למשתחררים מצה"ל ונופש והבראה לחיילי צה"ל. תרומותינו מסייעות גם בשיפוץ הבית בראש פינה ובתי האומנה ולבניית המועדון החברתי בקריית גת.
מטרתנו לעזור לילדי ננווה חנה לחיות חיים שמחים ולהיעשות לאזרחים מצפוניים במדינת ישראל.
למידע נא ליצור קשר עם:
אגודת ידידי נווה חנה ארה"ב
American Friends of Neve Hanna
Janet & Irwin Tobin, Co-Presidents
Rabbi Benjamin Z. Kreitman, ז"ל,Founding President
475 Riverside Drive, Suite 820, New York, NY 10115 USA
phone 212-533-2061 fax 212-879-3897 jpastpres@aol.com
לאגודת הידידים של נווה חנה בשוויץ יש הסטוריה ארוכה, שהחלה בידידות אמיצה עם האני אולמן. בשנת 1953 השתתפה האני בסמינר פדגוגי בציריך ושם נרקמו חברויות רבות. חברים חדשים וותיקים משוויץ תמכו בה כשהקימה את נווה חנה ומרגע ההקמה דאגו לרווחת בית הילדים. לימים הוקם ארגון ללא כוונת רווח וכנשיאו הראשון כיהן חנן גוגנהיים, עובד סוציאלי שוויצרי אשר שימש גם כמנהל הראשון של בית הילדים נווה חנה בין השנים 1974 ועד 1981.
אגודת הידידים בשוויץ תמכה בהקמת פרויקט המאפייה של נווה חנה. חברי האגודה חיפשו במרץ אחר אופים מיומנים שינהלו את המאפייה. מתנדבים רבים משוויץ בילו חודשים רבים ומשמעותיים בנווה חנה. נשיאת אגודת הידידים בשוויץ היא גב' אבלינה קוהני. אפשר לפנות אליה באמצעות אי מייל vorstand@nevehanna.ch או בטלפון +41 33 442 17 69.
חברים חדשים ותרומות יתקבלו בברכה ויקבלו עדכון שוטף על הנעשה בנווה חנה. לתרומות פטורות ממס כמעט בכל המחוזות בשוויץ:
Please donate at: Verein Neve Hanna Schweiz, IBAN CH 47 0856 5559 9135 5590 1 at the Bank Dreyfus Sons & Co. Ltd., Banquiers, Basel – Switzerland – www.nevehanna.ch
אגודת הידידים של נווה חנה בגרמניה היא עמותה רשומה. ידידינו בגרמניה מתמקדים בתחומי הפעילות הבאים:
ליצירת קשר: www.nevehanna.de
בנווה חנה, שהיינו מוסד ציבורי - ממשלתי מוכר, פועלת ועדה מייעצת שהוקמה רשמית בשנת 1982. רחל (ראלי) לבנטל מכהנת כיו"ר הוועדה. חברים בה:
בנוסף, חיים אפל עובד בהתנדבות כיועץ לצידו של מנהל נווה חנה - דודו ווגר.
כל חברי הוועדה קשורים זה שנים רבות לפנימיית נווה חנה, למטרותיה ובעיקר לילדיה. כמה מחברי הוועדה בעבר בנווה חנה, ועתה הם מנדבים למקום את מיטב עתותיהם ומרצם כגמלאים. לכולם כישורים מקצועיים חשובים ורלונטיים לתחום, ביניהם פסיכולוגית קלינית, אם בית לשעבר, אחות, מומחית לסוגיות די וחברה וכן אנשי עסקים.
